מאמרים

תשלום לתושב חוץ, המהווה הכנסה חייבת, כידוע חייב בניכוי מס במקור. חובת הניכוי חלה הן על הישות המשלמת והן על המוסד הכספי שבאמצעותו מועבר התשלום. לאחרונה פורסמה הודעה של רשות המיסים במסגרתה הורחבו סוגי התשלומים לתושב חוץ הפטורים מניכוי מס במקור וכן עודכנו טפסים ונהלים בנושא. כמו כן, במסגרת תוספת להוראת ביצוע 34/93 עודכנו התנאים והטפסים לצורך קבלת אישור "חברה מיוחדת".

סעיפים 3(ט) ו - 3(י) לפקודה קובעים חיוב במס לגבי הלוואה או אשראי שניתנו בריבית הנמוכה מהריבית שנקבעה בתקנות, כאשר לכל אחד מהסעיפים הנ"ל יש הגדרות שונות לפיהן ניתן להיכנס לתחולתם. לעומתם, סעיף 85 א' מתייחס לעסקה בין לאומית ובכללה הלוואה או אשראי שמתקיימים בה יחסים מיוחדים (כהגדרתם בסעיף האמור) וקובע שהיא צריכה להיות מדווחת בהתאם לתנאי שוק. לאחרונה פורסמו שיעורי הריבית המינימליים לעניין סעיפים אלה לשנת 2026 ונקבע כי שיעור הריבית השנתי המינימלי לעניין סעיף 3(י) לפקודה הינו 4.9% (לעומת 5.02% לשנת 2025) ולעניין סעיף 3(ט) לפקודה 6.53% (לעומת 6.69% בשנת 2025). שיעורים אלה כוללים מע"מ. לאור שיעור הריבית המינימלי המשמעותי יש לבחון צמצום יתרות בין צדדים קשורים. כמו כן, אנו מפנים את תשומת הלב להוראות סעיף 3 ט 1 לפקודה בנושא מיסוי משיכות כספים על ידי בעל מניות מהותי בחברה (ראה קישור לחוזר מיסים 9.22 של המשרד) מצורף קישור לעיקרי הוראות הפקודה והתקנות בקשר לסעיפים הנ"ל.

ביום 1 בינואר 2025 נכנס לתוקף תיקון 277 לפקודה ("התיקון") אשר שינה מהיסוד את מודל המיסוי הדו-שלבי בחברות מעטים (ובפרט בחברות משלח יד וחברות החזקה) וזאת באמצעות חיוב חברות מעטים לחלק דיבידנדים ו/או חיוב הכנסתן החייבת, באופן חלקי או מלא, בשיעור מס שולי (חלף מס חברות). יישום שינוי המודל הדו שלבי בוצע בעיקר באמצעות הרחבת תחולת סעיף 62א לפקודה (מיסוי חברות ארנק לרבות מיסוי רווחיות עודפת) והוספת סימן ג' לפקודה בנושא מיסוי רווחים כלואים. בחוזר זה נרכז את הטיפול לצורכי מס בחברות ארנק, בהתאם להוראות סעיף 62א לפקודה

מלחמת חרבות ברזל גרמה להשפעה משמעותית על הפעילות העסקית של חברות רבות במשק וכפועל יוצא על הגילוי והמדידה בדוחות הכספיים, הן של ישויות מדווחות והן על ישויות פרטיות. בדוחות הכספיים ליום 30 בספטמבר 2023 השלכות המלחמה הן בגדר אירוע אחרי תאריך הדוח על המצב הכספי ולכן אינן משפיעות על ההכרה והמדידה בדוחות הכספיים (ראה חוזר חשבונאות מיום 16 בנובמבר 2023 בדבר הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים), וזאת למעט בקשר לבחינת הנחת "עסק חי". השפעות המלחמה עשויות לכלול שיבושים בייצור, חוסר זמינות של כוח אדם, קושי בגיוס מימון, ירידה בהכנסות וברווחים ועוד. בהתאם, למלחמה עשויות להיות השפעות חשבונאיות אשר כוללות ירידת ערך נכסים, תנודתיות בשווי ההוגן של מכשירים פיננסים, גידול בהפרשה להפסדי אשראי, הפרשה בגין חוזים מכבידים, הפרה של אמות מידה פיננסיות, קשיי נזילות שינוי תנאי חכירה ועוד.

מלחמת חרבות ברזל גרמה להשפעה משמעותית על הפעילות העסקית של חברות רבות במשק. ישויות ציבוריות, כמו גם פרטיות, נדרשות לתת גילוי, במסגרת הדוחות הכספיים, להשפעות האפשריות של המלחמה על הפעילות העסקית והדוחות הכספיים במסגרת אירועים לאחר תקופת הדיווח. לאחרונה פרסם סגל רשות ניירות ערך דגשים לתאגידים מדווחים בדבר הגילוי הנדרש במסגרת הדוחות הכספיים ודיווחים מיידים. למרות שדגשים אלה של סגל הרשות מופנים לתאגידים מדווחים, ניתן להיעזר בפרסום זה, שמהווה Best Practice , גם לצורך בחינת הגילוי הנאות בחברות פרטיות. כמו כן, בחודש אוקטובר 2023 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות הנחיה מקצועית 2023/01 בנושא הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים. להלן עיקרי פרסום סגל הרשות.

לאחרונה פורסמה עמדת סגל 13-9 של רשות ניירות ערך (להלן "עמדת הסגל") בדבר אופן מדידת הפסדי אשראי בדוחות הכספיים של חברות אשראי חוץ בנקאי. בהתאם לעמדת הסגל, לאור שינוי בתנאי המאקרו במשק, אין זה סביר לבסס את הפסדי האשראי על ניסיון העבר של הישות ללא ביצוע התאמות משמעותיות. כמו כן, בהתאם לעמדת הסגל, "גלגול חובות" מהווה ראייה לעלייה בסיכון האשראי של החייב אשר אמורה לבוא לידי ביטוי בשיעור ההפרשה להפסדי אשראי. אף כי עמדת סגל זו מתייחסת לענף מסוים (אשראי חוץ בנקאי), לגביו נושא זה הינו משמעותי ביותר, ניתן להקיש ממנה גם ביחס לחישוב הפסדי אשראי בענפים אחרים.

מצ"ב מצגת בנושא חלופות דיווח וסוגיות יישום בקשר לחוק הרווחים הכלואים וחברות ארנק. המצגת מרכזת את חלופות הדיווח והיישום של סעיף 62א בכל הקשור לחברות ארנק (בהתאם להנחיה של רשות המיסים) וכן באופן הדיווח של דיבידנד בשרשרת חברות לצורך יישום הוראות סימן ג' לפקודת מס הכנסה (רווחים כלואים) וזאת בהתאם לתקנות מס הכנסה שפורסמו בנושא.

מצ"ב קישור לוובינר בנושא תיקון 277 לפקודת מס הכנסה (חוק ההסדרים) בנושא מיסוי רווחים כלואים, חברות ארנק והוצאת נכסים. כידוע, התיקן משנה מהיסוד את מודל המיסוי הדו שלבי של חברות וזאת באמצעות חיוב חלוקת עודפים וחיוב של רווחים עודפים במס שולי (חלף מס חברות). במקביל, לאור השינוי המשמעותי במיסוי חברות, במסגרת הוראת שעה לשנת 2025, תתאפשר העברת נכסים ופירוק חברות מחברה ליחיד ללא תשלום מס על עליית הערך של נכסי החברה עד למימושם בפועל. הוראת שעה זו מגלמת הטבת מס משמעותית לגבי נכסים בהם גלומה עליית ערך משמעותית ובכוונת בעלי המניות להחזיק בנכס בטווח הארוך.

מצ"ב חלק א של מצגת בנושא שינויי מבנה, המרכזת את הטיפול המיסויי בהעברת נכסים (סעיפי 104 לפקודה). שינויי מבנה בהתאם לחלק ה2 לפקודה עשויים לגלם יתרונות עסקים משמעותיים כגון, איחוד פעילויות, פיצול פעילויות, שינוי מבנה משפטי של פעילות ועוד. כמו כן, שינויי מבנה לעיתים מהווים בסיס לתכנוני מס משמעותיים או צמצום "תקלות מס", לרבות לצורך צמצום ההשלכות של חוק הרווחים הכלואים אשר נכנס לתוקף בשנת 2025. המצגת כוללת התייחסות מפורטת לתכלית, לעקרונות ולכללים בהעברת נכסים בפטור ממס (דחיית מס) בהתאם לסעיפי 104 לפקודה, לרבות: סעיף 104א בנושא העברת נכסים מאדם לחברה, סעיף 104ב (א) ו- (ב) העברת נכסים בבעלות משותפת לחברה, סעיף 104ב (ד) העברת נכסים ממספר יחידים לחברה (מיני מיזוג), סעיף 104ב (ו) העברה נכסים בין חברות אחיות, ו- 104ג בנושא הנפה של נכסים.