מיסוי קרנות גידור

מיסוי קרנות גידור

אמיר סוראיה, רו"ח (*)

קרן גידור, ככלל, הינה הסדר שמטרתו השקעה משותפת במכשירים פיננסים והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, בכל מצב שוק (Absolute Return). למעשה, קרן גידור (להלן גם "קרן") הינה במהות קרן נאמנות גמישה ללא פיקוח ומגבלות משמעותיים.

מבנה ההתאגדות המקובל לקרן גידור הינו שותפות מוגבלת או חברה שקופה לצורך מס. השותפות מורכבת משותפים מוגבלים ושותף כללי (הישות המנהלת). יתרונות מבנה מס זה הם שמירת שיעורי המס החלים על השותפים ואפשרות קיזוז הפסדי השותפים בקרן כנגד רווחים והכנסות ממקורות אחרים, ולהיפך (בכפוף לסלי הקיזוז).

בניגוד למיסוי קרנות נאמנות, מיסוי קרנות גידור והשותפים בהן לא הוסדר במפורש בפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). לדעתנו, הוראות המיסוי צריכות להיות דומות, בהתאמות מסוימות, למיסוי קרנות נאמנות ובעלי היחידות בהן. ברם, אין הדבר כך בהכרח.

סעיף 63 לפקודה דן במיסוי שותפויות וקובע כי הכנסות השותפות ייוחסו לכל שותף על פי חלקו. כלומר, פקודת מס הכנסה אינה מטילה מס על השותפות עצמה, אלא על השותפים בה (השותפות אינה "נישום" לעניין פקודת מס הכנסה). יחד עם זאת, על פי עמדת רשות המיסים, מקור ההכנסה של השותפות יישמר. כך לדוגמה, אם לשותפות הכנסות מריבית לפי סעיף 2(1) לפקודה כך גם תסווג ההכנסה בידי כל אחד מהשותפים.

עיסוקן של קרנות גידור הינו על פי רוב השקעה במכשירים פיננסים. הקרנות מבצעות מספר רב של פעולות בשנה בניירות ערך, בהיקף כספי משמעותי, וזאת באמצעות מנגנון עסקי המורכב, בין היתר, מיועצי השקעות ומעובדים בעל ידע מקצועי במסחר בניירות ערך. כפועל יוצא, לכאורה, על פי רוב, הכנסות ורווחי השותפים בקרן גידור הינם בגדר הכנסות מעסק (ראה, לדוגמה, פס"ד מזרחי[1], פס"ד מושקוביץ[2], פס"ד אסל[3], פס"ד ברנר[4], פס"ד קרית יהודית[5], פס"ד אלמור[6] ופס"ד מרכז הקרח[7]).

ברם, קרן גידור, בדומה לקרן נאמנות, הינה "צינור" להשקעה במכשירים פיננסים. השותפים המוגבלים אינם נוטלים חלק בפעילות הקרן. יתר על כן, בהתאם לעמדת רשות המיסים (סעיף 5 לחוזר מס הכנסה 13/2004 משפטית, בדבר סיווג הכנסות מניירות ערך ועסקאות עתידיות) הכנסות ורווחי משקיע המבצע מספר רב של פעולות בניירות ערך באמצעות מנהל תיקים לא יסווגו כהכנסה מעסק.

יש לציין כי כאשר תכלית ההשקעה בקרן היא להגן על השקעה הונית (עסקת גידור) גם רווחי המשקיע יסווגו כהוניים, ולהיפך. טרם נקבעו על ידי שר האוצר תנאים לסיווג עסקה כעסקת גידור. עד אז, יש ליישם כללי חשבונאות מקובלים (בתקינה הבינלאומית הנושא מוסדר בתקן חשבונאות בינלאומי מספר 39 (IAS) בדבר מכשירים פיננסים: הכרה ומדידה).

רשות המיסים מכירה באנומליה הנ"ל. בהחלטות מיסוי 14/06 ו- 15/06 (אשר פורסמו בקובץ החלטות המיסוי לרבעון הראשון של שנת 2006) אימצה רשות המיסים את העיקרון לפיו רווחי והכנסות השותפים המוגבלים בקרן אינן הכנסות מעסק, אלא הכנסות פסיביות (בכפוף למגבלות מסוימות). יחד עם זאת, הוטל "קנס" בשיעור של 5% על שותפים מוגבלים יחידים, מס בשיעור של 25% במקום 20%. בהחלטות המיסוי עיוותי מס נוספים, אולם, נושא זה חורג מגדר רשימה זו.

לסיכום, השותפים המוגבלים בקרן גידור חשופים לסיווג הרווחים וההכנסות מהקרן כעסקיות. בכדי לצמצם כליל את אי הוודאות, מומלץ לפנות לרשות המיסים ולקבל אישור מקדמי בנושא. כמו כן, לדעתנו, היקף פעילותן של קרנות גידור וחשיבותן להתפתחות ויעילות שוק ההון, מחייב הסדרת הנושא בחקיקה.

(*) סוראיה ושות'; www.soraya.co.il

[1]עמ"ה 35/82 מזרחי יצחק נ' פ"ש ירושלים, פד"א י"ב 269.

[2]עמ"ה 361/72 מושקוביץ נ' פ"ש ת"א 2, פד"א ד' 246.

[3]עמ"ה 504/65 אסל נ' פ"ש נתניה, פ"ד כ(3) 365.

[4]עמ"ה 155/97 צבי ברנר נ' פקיד שומה גוש דן, מסים יג-3,ה-21.

[5]עמ"ה 62/85 קרית יהודית, פרק תעשיתי בע"מ נ' פשמ"ג, פד"א י"ד 24.

[6]ע"א 111/83 אלמור נ' מנהל מע"מ, פ"ד לט' (4) 1.

[7]עמ"ה 1018/69 מרכז הקרח נ' פ"ש ת"א 1, פד"א ד' 15.