לאחרונה פרסם ה- IASB את IFRS 13 ("התקן") בדבר מדידת שווי הוגן. תכלית התקן הינה בעיקר לקבוע הנחיות לאופן מדידת שווי הוגן בדוחות הכספיים והרחבת דרישות הגילוי בנושא. התקן אינו כולל שינויים משמעותיים ביחס לפרקטיקה בנושא, למעט ביחס לדרישות הגילוי. תחילת התקן מיום 1 בינואר 2013 והוא ייושם בדרך של "מכאן ולהבא".
IFRS 13 קובע הנחיות כיצד למדוד שווי הוגן של פריט במקרים בהם נדרש או אפשרי למדוד פריט לפי שווי הוגן. כמו כן, קובע התקן כללי גילוי בנושא. יודגש כי התקן אינו קובע באילו מקרים יש להשתמש בשווי הוגן כשיטת מדידה ונושא זה נקבע בתקנים הרלוונטיים. כך לדוגמה, IAS 39 בנושא מכשירים פיננסים קובע כי יש למדוד השקעות במכשירי הון (כגון, מניות), ככלל, לפי שווי הוגן.
התקן ייכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2013 וייושם באופן של מכאן ולהבא. יישום מוקדם אפשרי.
מטרת התקן היא להפחית את המורכבות ולשפר את העקביות במדידת שווי הוגן ובמקביל להרחיב את דרישות הגילוי. התקן פורסם בשיתוף עם ה- FASB (המוסד האמריקני לתקינה בחשבונאות) במטרה לשפר את ההאחדה בין מוסדות התקינה.
דרישות המדידה של התקן, ככלל, אינן שונות משמעותית ביחס לפרקטיקה המקובלת. אולם, דרישות הגילוי החדשות הינן משמעותיות.
להלן עיקרי התקן:
1. הגדרת שווי הוגן
שווי הוגן מוגדר בתקן כ"מחיר שהיה מתקבל ממכירת נכס, או שהיה משולם כדי לסלק התחייבות, בעסקה רגילה בין משתתפי שוק".
דהיינו, שווי הוגן נקבע מנקודת הראות של השוק ואינו ספציפי לחברה (זאת בשונה משווי שימוש). כפועל יוצא, בעת קביעת השווי ההוגן יש להשתמש במאפייני הנכס או ההתחייבות בהתאם להנחות של המשתתפים בשוק. התקן קובע במפורש כי באמידת שווי הוגן של נכס לא פיננסי על החברה להתחשב בשימוש הטוב ביותר בנכס על ידי המשתתפים בשוק.
2. מדרג שווי הוגן (היררכיה)
התקן קובע היררכיה של שווי הוגן הקובעת למעשה את אופן מדידת השווי ההוגן.
רמה 1 - מחירים מצוטטים בשוק פעיל לגבי נכסים או התחייבויות זהים
בהתאם לתקן, האינדיקציה הטובה ביותר לשווי הוגן הינו מחיר מצוטט בשוק פעיל. שוק פעיל הינו שוק בו התדירות והנפח הינם נאותים.
דוגמה למחיר מצוטט בשוק פעיל הינו שווי שוק (מחיר בבורסה). עם זאת, יצוין כי לגבי חלק מניירות הערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב לא מתקיים שוק פעיל, הואיל והיקף הסחירות אינו מספק לדעתנו. בכל מקרה נדרש שיקול דעת בכדי לקבוע האם לגבי נייר ערך הנסחר בבורסה מתקיים שוק פעיל.
רמה 2 - נתונים שאינם מחירים מצוטטים אך ניתנים לצפייה ביחס לנכס או ההתחייבות, במישרין או בעקיפין
לדוגמה, שיעורי ריבית וסטיות תקן, לגביהם קיימים ציטוטים במועדים קבועים.
דוגמה נוספת, מחיר מצוטט בשוק פעיל לנכס דומה או התחייבות דומה.
רמה 3 - נתונים לא נצפים לגבי הנכס או ההתחייבות
לדוגמה, שיטות מדידה המבוססות על היוון תזרימי מזומנים.
התקן מציין שלוש שיטות מדידה שבאמצעותן ניתן לקבוע שווי הוגן של פריט. השיטות שלהלן יסווגו במדרג השווי ההוגן בהתאם לסוג הנתונים ששימש כבסיס להערכה.
- שיטת השוק: שימוש בעסקאות בשוק בפריטים זהים או דומים. לדוגמה, מחיר שוק מצוטט, או עסקאות בנדל"ן דומה.
- שיטת ההכנסות: היוון תזרימי מזומנים/רווחים.
- שיטת השחלוף: הסכום הנדרש בכדי לרכוש נכס תחליפי.
למותר לציין, כי חברה נדרשת להשתמש, ככל שניתן, בנתונים נצפים (רמה 1) ביישום של כל אחת משיטת המדידה.
3. הרחבת דרישות הגילוי
במסגרת התקן הורחבו דרישות הגילוי הקיימות לגבי מדרג 3, כדלהלן:
- מידע כמותי אודות הנתונים המשמעותיים הלא נצפים ששימשו בקביעת השווי ההוגן.
- מידע בדבר רגישות השווי ההוגן לשינויים בנתונים הלא נצפים.
יצוין כי התקן אינו דורש ניתוח רגישות לנכסים והתחייבויות לא פיננסים.