חוזר חשבונאות ושוק ההון- תקן הערכות שווי בינלאומי מס' 210 (IVS)

תקן הערכות שווי בינלאומי מס' 210 (IVS)

נכסים בלתי מוחשיים

 

 

חלק ניכר משווי עסקים מורכב מנכסים בלתי מוחשיים, כגון, מותגים, הון אנושי, קשרי לקוחות ונכסים בקשר לטכנולוגיה. הערכת שווי של  עסקים עתירי נכסים בלתי מוחשיים, וכן הערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים בנפרד, כרוכה בסוגיות מדידה ייחודיות ולעיתים באי וודאות משמעותית. תקן הערכות שווי בינלאומי מס' 210 (IVS) בדבר נכסים בלתי מוחשיים ("IVS 210 " או "התקן") קובע, בין היתר, את המתודולוגיות המתאימות להערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים, את אופן יישומן וכן דן בסוגיות המרכזיות בהערכות שווי כאמור.   


 

IVS 210 חל על הערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים או הערכת שווי אחרת הכוללת גם הערכה של נכסים בלתי מוחשיים. הערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים עשויה להידרש לצורכי דיווח כספי (לדוגמה הקצאת תמורת הרכישה בצירוף עסקים, בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי מס' 3 (IFRS) בדבר צירופי עסקים או בחינת ירידת ערך נכסים בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מס' 36 (IAS) בדבר ירידת ערך נכסים), לצורכי מס הכנסה כחלק מבחינה של מחירי העברה בין צדדים קשורים, לצרכים משפטיים במסגרת סכסוכים עסקיים, לצורך בחינת עסקה ולמטרות אחרות. יצוין כי למטרת הערכת השווי עשויה להיות השפעה מהותית על בסיס השווי ובהתאם על המתודולוגיה שתיושם. 

 

התקן כולל דרישות, הנחיות והסברים בנושאים הקשורים להערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים, לרבות, בחירת מתודולוגיה ואופן יישומה, שיטות מדידה, אמידת אורך החיים של הנכס, אמידת שיעור ההיוון המתאים, בחינת הכללת הטבת מס גלומה ועוד. תחילת התקן ביום 1 ביולי 2017. אימוץ מוקדם אפשרי. 

 

להלן עיקרי הוראות התקן:

 

א.     מתודולוגיה וגישות הערכה


 

כל אחת משלושת גישות ההערכה האפשריות והמקובלות (גישת ההכנסות, שוק או עלות) עשויות להתאים, בהתאם לנסיבות הספציפיות, להערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים. בחירת השיטה המתאימה הינה קריטית ומחייבת שיקול דעת משמעותי ולעיתים אף תלויה במטרת ההערכה. כך לדוגמה, בחירת גישה בהערכת שווי לצורך דיווח כספי כפופה להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי מס' 13 (IFRS)ׂ בדבר היררכית שווי הוגן.

 

התקן כולל פירוטים והסברים לבחירת השיטה המתאימה וכן מפנה בנושא להוראות תקן הערכות שווי בינלאומי מס' 105 (IVS) בדבר מתודולוגיה וגישות הערכה ("105 IVS ׂ").

 

להלן פירוט הגישות האפשריות ועיקרי השיקולים בבחירת הגישה המתאימה:


 1.  גישת השוק


בהתאם לגישת השוק, שווי של נכס בלתי מוחשי נאמד בהתאם לעסקאות שבוצעו בנכס או בנכס דומה.

 

נכסים בלתי מוחשיים על פי רוב אינם נסחרים בשוק פעיל ועסקאות בהם על פי רוב כוללות גם נכסים אחרים (כגון, רכישה של עסק בכללותו). בהתאם, על פי רוב, לא ניתן לעשות שימוש בגישת השוק לצורך אמידת שווי של נכס בלתי מוחשי. דוגמאות לנכסים בלתי מוחשיים אשר בהערכתם נעשה לעיתים שימוש בגישת השוק כוללות, זכויות שידור, זכות שימוש במונית וכן דומיין.

 

התקן קובע ששימוש בגישת השוק אפשרי רק אם קיימות עסקאות בנכסים זהים או דומים בסמוך למועד ההערכה וקיים מידע נאות בדבר ההתאמות הנדרשות בגין ההבדלים המהותיים, ככל שקיימים, בין הנכס המוערך לנכס בעסקה.


 2.  גישת ההכנסות


בהתאם לגישת ההכנסות, שווי של נכס בלתי מוחשי נאמד בהתבסס על תזרים המזומנים הצפוי מהנכס.

 

גישת ההכנסות היא הגישה השכיחה ביותר להערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים ונהוג להשתמש בה, בין היתר, להערכת טכנולוגיה, נכסים בלתי מוחשיים בקשר ללקוחות, הסכמי אי תחרות, מותגים וכדומה. יישום גישה זו אפשרי רק כאשר ניתן לאמוד את תזרימי המזומנים של הנכס או הפעילות באופן מהימן.

 

קיימות שיטות שונות ליישום גישת ההכנסות לגבי נכסים בלתי מוחשיים, כגון, שיטת פטור מתמלוגים, שיטת היוון הרווחים העודפים (MPEEM), שיטת עם ובלי (with and with outׁ) ועוד.

 

כל השיטות לעיל מבוססות על מודל היוון תזרימי מזומנים (DCF) תוך הפרדה של תזרימי המזומנים אשר מיוחסים לנכס המוערך מנכסים אחרים. תזרימי מזומנים הקשורים לנכסים בלתי מוחשיים על פי רוב כלולים בעסקה רחבה יותר של שרותים או נכסים. כך לדוגמה, תזרימי מזומנים המיוחסים לקשרי לקוחות כלולים בפעילות העסק בכללותו. יישום גישת ההכנסות להערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים מחייב הפרדה או חילוץ של תזרימי המזומנים המיוחסים לנכס הבלתי מוחשי. ההפרדה הנ"ל לעיתים עשויה להיות מורכבת.


 3.  גישת העלות


בהתאם לגישת העלות, שווי הנכס נאמד בהתבסס על עלות ההחלפה לנכס דומה. 

 

גישה העלות מבוססת על ההנחה שצד ג' לא יסכים לשלם עבור נכס או פעילות מעבר לעלות הייצור או הרכישה של הנכס (או נכס דומה). התקן מפנה לסעיפים 60.2 ו- 60.3 ל- 105 IVS  לעניין המקרים בהם ניתן להשתמש בגישה זו.


עלות ההחלפה של נכס כוללת הן עלויות ישירות והן עלויות עקיפות הכרוכות בהחלפתו, בניכוי פחת מצטבר (פחת פיזי וכלכלי). לעלות הנ"ל יש לבחון הוספת רווח יזמי ואת ערך הזמן. ערך הזמן מבטא את קיצור התקופה לפיתוח נכס דומה ורווח יזמי ראוי מבטא את הרווח שידרוש היזם בגין הפעולות שבוצעו עד כה בקשר לנכס.

 

יצוין כי גישה זו מתאימה בעיקר לאמידת שווי של חברות הזנק בתחילת דרכן ונכסים בלתי מוחשיים מסוימים.

 

ב.  אמידת שיעור היוון


אמידת שיעור היוון של נכס בלתי מוחשי עשויה להיות מאתגרת ולחייב שיקול דעת מקצועי משמעותי, הואיל ועל פי רוב קיים קושי משמעותי לאתר נתונים נצפים בקשר לשיעור ההיוון.

 

התקן קובע כי לצורך אמידת שיעור ההיוון יש להעריך את הסיכונים הכרוכים בנכס וכן להתחשב בנתונים נצפים אודות שיעורי היוון, לרבות, שיעור ריבית חסרת סיכון, WACC, עלות גיוס חוב ועוד. 

 

ג.  אמידת אורך החיים הכלכלי


לאורך החיים הכלכלי של נכס בלתי מוחשי, השפעה משמעותית על שווי הנכס, בפרט בעת שימוש בגישת ההכנסות. נכס בלתי מוחשי עשוי להיות בעל אורך חיים סופי או בלתי מוגדר, וזאת בהתחשב במאפיינים המשפטיים ו/או הכלכליים של הנכס. לעניין זה מבהיר התקן כי לא בהכרח קיימת התאמה בין ההגדרה של אורך חיים כלכלי בתקן לבין ההגדרה לצורך תקינה חשבונאית או לצורכי מס (ראה לדוגמה תקן חשבונאות בינלאומי מספר 38 (IAS) בדבר נכסים בלתי מוחשיים או תקנות הפחת לצורכי מס הכנסה בישראל). 

 

לצורך אמידת אורך החיים הכלכלי של נכס בלתי מוחשי, יש להתחשב במאפייניו המשפטיים ובמאפייניו הטכנולוגים, ביחד ולחוד. כך לדוגמה, אורך החיים של פטנט עשוי להיות קצר מתקופת ההגנה המשפטית במידה ומתחרה צפוי להצטרף לשוק עם טכנולוגיה עדיפה טרם תפוגת הפטנט.

 

התקן דן באופן ספציפי כיצד לאמוד את אורך החיים הכלכלי של נכסים בלתי מוחשיים בקשר ללקוחות ואופן קביעת שיעור הנטישה (Attrition) אשר מהווה רכיב משמעותי באמידת אורך החיים הכלכלי של הנכסים הנ"ל.

 

ד.  הטבת מס בהפחתת נכס בלתי מוחשי (Tax Amortization Benefit)


בחלק מדיני המס בעולם ניתן להפחית נכסים בלתי מוחשיים לצורכי מס. כך לדוגמה, בישראל ניתן להפחית מוניטין שנרכש לצורכי מס על פני 10 שנים. 

 

ההפחתה הנ"ל לצורכי מס מגלמת על פי רוב הטבה. כאשר נעשה שימוש בגישת ההכנסות, על פי רוב, ובתלות במטרת ההערכה, יהיה זה נכון לכלול את הטבת המס הגלומה בפחת לצורכי מס בשווי הנכס הבלתי מוחשי. כאשר נעשה שימוש בגישת העלות או בגישת השוק השווי כבר כולל את הטבת המס. חישוב שווי הטבת המס יתבסס על שיעור ההיוון של הפעילות אליה מיוחס הנכס הבלתי מוחשי או שיעור ההיוון של הנכס הבלתי מוחשי. 


 

אנו עומדים לרשותכם לכל מידע נוסף, ככל שיידרש.


 

בכבוד רב,


PKF ייעוץ כלכלי בע"מ

 

 

חוזר זה נועד למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם בחוזר זה משום ייעוץ או חוות דעת כלשהיא. לפני נקיטת צעדים כלשהם אנו ממליצים על קבלת ייעוץ מקצועי.