לאחרונה פורסמו תקנות לחוק עידוד השקעות הון המרחיבות משמעותית את הזכאים לקבלת הטבות מס מכוח חוק העידוד. בהתאם לתקנות, גם מפעלים אשר מייצאים באופן עקיף (ככלל, קבלני משנה של מפעלים המייצאים באופן ישיר) עשויים להיות זכאים להטבות מס בהתאם לחוק העידוד.
לאחרונה, פורסם פסק דין מודול בטון הקובע, כדלהלן: (א) אין חובה לקזז הפסדים כנגד הכנסות פטורות ע"פ חוק עידוד השקעות הון, ו- (ב) רווח הון ממכירת מניות בחברה בת ניתן לקיזוז כנגד הפסד עסקי מועבר, במידה והחברות מהוות יחידה כלכלית אחת. לפס"ד עשויות להיות השלכות מיסוי משמעותיות.
לאחרונה, פרסמה רשות המסים בישראל הוראת ביצוע, מס' 5/2007, (להלן –"ההוראה") הדנה בחישוב השבח במכירת דירת מגורים שהושכרה למגורים (במקרים בהם לא זכאי או לא בחר המוכר בפטור ממס). בהתאם להוראה, בעת מכירת דירת מגורים כאמור, בין היתר, יש לנכות מעלות הנכס את הוצאות הפחת שניתן היה לדרוש לצורכי מס הכנסה, אף אם לא נדרשו בפועל
לאחרונה הודיעה רשות המיסים על דחיית מועד הדיווח והתשלום לרשות המיסים, בגין חודש מרץ 2007, ועל הארכת תוקף אישורים על ניכויים במקור וחוק עסקאות גופים ציבוריים, כמפורט להלן.
משקיע שלא נוכה מס במקור מרווחיו בשוק ההון, נדרש להגיש דוח ולשלם מקדמה לרשות המיסים עד ליום 31 בינואר 2007, בגין רווחים מניירות ערך שמומשו במחצית השנייה של שנת 2006
בחודש ינואר 2007 פורסם ברשומות חוק ההסדרים לשנת 2007(להלן: "החוק" או "התיקון"). השינויים שנקבעו בחוק כוללים, בין היתר, הקלה בנושא קיזוז הפסדים, הארכת תקופת ההקלה ממס רכישה והעלאת תקרת הפטור לדמי שכירות מהשכרת דירת מגורים בישראל.ברשימה מפורטים עיקריים השינויים בחוק.
במסגרת רפורמת המס השלישית, כאמור, הועלה שיעור המס על רווחי יחידים (במישור הפרטי) מניירות ערך סחירים, משיעור מס של 15% או 10% לשיעור מס של 20% או 15%, בהתאמה (ובידי בעל מניות מהותי – 25% או 20%). כמו כן, הועלה שיעור המס על רווחי חברות בלתי עסקיות (חברות מחוץ לחוק התיאומים) מניירות ערך סחירים ל- 25%. תחולת התיקון הינה על רווחים שנצברו מיום 1 בינואר 2003 ומומשו ביום 1 בינואר 2006 ואילך (ללא חלוקה של הרווח לתקופות השונות.
לאחרונה אישרה הממשלה את הצעת שר האוצר להגדלת "תקרת ההכנסה המזכה" לעמית עצמאי החל משנת 2006 (בכפוף לתנאים מסוימים), מסך של 122,400 ש"ח לסך של 175,200 ש"ח.
לאחרונה פורסם פס"ד פזגז הדן בתנאים לניכוי הוצאות מימון, להכרה בהפרשות ובהכנסה, ובזכאות לדרישת פחת על בסיס כלכלי. לפסק הדין השלכות משמעותיות על מכלול רחב של נושאים בדיני המס. בין היתר קבע ביהמ"ש, כי הוראות סעיף 17 לפקודה דורשות קשר ישיר בין נטילת ההלוואה לייצור הכנסה, וכן מקדמות מלקוחות שסבירות החזרתן נמוכה יוכרו כהכנסה (ולא כהתחייבות) במועד קבלתן. מאידך, בית המשפט אינו פוסל הכרה בהפרשות על פי גישת התוחלת (גם אם סבירות מימוש המחויבות נמוכה).