מבזקי מס

עד ליום 30 בינואר 2026 יש לדווח ו/או לשלם מקדמות, כדלהלן: (א) תשלום מקדמה ודיווח בגין רווחים מניירות ערך סחירים שלא נוכה בגינם מס במקור (כגון, כאשר תיק ניירות הערך מוחזק בתאגיד פיננסי זר); (ב) דיווח ותשולם מקדמות בגין דמי שכירות למגורים בשנת 2025 במסלול ה- 10% וזאת ללא תשלום ריבית והפרשי הצמדה, (ג) תשלום הפרשי מס בגין שנת 2025 ללא תשלום ריבית והפרשי הצמדה; (ד) הודעה על בחירת החלת התקנות הדולריות בשנת 2026; (ה) דיווח על מועד עריכת מפקד מלאי לשנת 2025.

תשלום לתושב חוץ, המהווה הכנסה חייבת, כידוע חייב בניכוי מס במקור. חובת הניכוי חלה הן על הישות המשלמת והן על המוסד הכספי שבאמצעותו מועבר התשלום. לאחרונה פורסמה הודעה של רשות המיסים במסגרתה הורחבו סוגי התשלומים לתושב חוץ הפטורים מניכוי מס במקור וכן עודכנו טפסים ונהלים בנושא. כמו כן, במסגרת תוספת להוראת ביצוע 34/93 עודכנו התנאים והטפסים לצורך קבלת אישור "חברה מיוחדת".

סעיפים 3(ט) ו - 3(י) לפקודה קובעים חיוב במס לגבי הלוואה או אשראי שניתנו בריבית הנמוכה מהריבית שנקבעה בתקנות, כאשר לכל אחד מהסעיפים הנ"ל יש הגדרות שונות לפיהן ניתן להיכנס לתחולתם. לעומתם, סעיף 85 א' מתייחס לעסקה בין לאומית ובכללה הלוואה או אשראי שמתקיימים בה יחסים מיוחדים (כהגדרתם בסעיף האמור) וקובע שהיא צריכה להיות מדווחת בהתאם לתנאי שוק. לאחרונה פורסמו שיעורי הריבית המינימליים לעניין סעיפים אלה לשנת 2026 ונקבע כי שיעור הריבית השנתי המינימלי לעניין סעיף 3(י) לפקודה הינו 4.9% (לעומת 5.02% לשנת 2025) ולעניין סעיף 3(ט) לפקודה 6.53% (לעומת 6.69% בשנת 2025). שיעורים אלה כוללים מע"מ. לאור שיעור הריבית המינימלי המשמעותי יש לבחון צמצום יתרות בין צדדים קשורים. כמו כן, אנו מפנים את תשומת הלב להוראות סעיף 3 ט 1 לפקודה בנושא מיסוי משיכות כספים על ידי בעל מניות מהותי בחברה (ראה קישור לחוזר מיסים 9.22 של המשרד) מצורף קישור לעיקרי הוראות הפקודה והתקנות בקשר לסעיפים הנ"ל.

ביום 1 בינואר 2025 נכנס לתוקף תיקון 277 לפקודה ("התיקון") אשר שינה מהיסוד את מודל המיסוי הדו-שלבי בחברות מעטים (ובפרט בחברות משלח יד וחברות החזקה) וזאת באמצעות חיוב חברות מעטים לחלק דיבידנדים ו/או חיוב הכנסתן החייבת, באופן חלקי או מלא, בשיעור מס שולי (חלף מס חברות). יישום שינוי המודל הדו שלבי בוצע בעיקר באמצעות הרחבת תחולת סעיף 62א לפקודה (מיסוי חברות ארנק לרבות מיסוי רווחיות עודפת) והוספת סימן ג' לפקודה בנושא מיסוי רווחים כלואים. בחוזר זה נרכז את הטיפול לצורכי מס בחברות ארנק, בהתאם להוראות סעיף 62א לפקודה

ביום 1 בינואר 2025 נכנס לתוקף תיקון 277 לפקודה ("התיקון") אשר שינה מהיסוד את מודל המיסוי הדו שלבי בחברות מעטים (ובפרט בחברות משלח יד וחברות החזקה) וזאת באמצעות חיוב חברות - מעטים לחלק דיבידנדים או חיוב הכנסתן החייבת בשיעור מס שולי (חלף מס חברות). יישום שינוי המודל הדו שלבי בוצע בעיקר באמצעות הרחבת תחולת סעיף 62 א לפקודה (מיסוי חברות ארנק לרבות מיסוי רווחיות עודפת) והוספת סימן ג' לפקודה בנושא מיסוי רווחים כלואים (לחוזרים 1/2025 , 5/2025 ו - 11/2025 של המשרד בנושא תיקון 277 לפקודה לחץ כאן). התיקון האמור חל רק על חברות מעטים (ככל חברה בשליטתם של עד 5 בני אדם ושאין לציבור עניין ממשי בה). חברות אחרות, שאינן בגדר "חברת מעטים", אינן בתחולת התיקון, ולגביהן יחול משטר המס טרם התיקון. לאחרונה פורסמה טיוטת חוזר מס הכנסה בנושא הגדרת חברת מעטים ("החוזר") אשר מפרט את פרשנות עמדת רשות המיסים להגדרת חברת מעטים בפקודה. כמפורט להלן, רשות המיסים בחרה בפרשנות מרחיבה ביותר להגדרת חברת מעטים, כך שאף חברה שהנפיקה אגרות חוב בבורסה לניירות ערך, לשיטת רשות המיסים, יכולה להיחשב, חברת מעטים. להלן עיקרי החוזר והתיקון בנושא הגדרת חברת מעטים

לאחרונה פורסמה טיוטת חוזר מס הכנסה ("החוזר") בנושא קיזוז הפסדי הון. החוזר מפרט את עמדת רשות המיסים ביחס לאופן יישום הוראות הפקודה בכל הקשור לקיזוז הפסדי הון שמקורם בארץ ובחו"ל (לרבות הפסדי הון מניירות ערך, והפסדים ממקרקעין), והוא כולל דוגמאות יישומיות. החוזר אינו מתייחס לאופן קביעת מקור ההפסד, וכן אינו מתייחס לכללים לקיזוז הפסדים אחרים (כגון, הפסדים מעסק או הפסדים פאסיביים). לאור מערכת ניכוי המס במקור של מוסדות פיננסים בישראל מפעילות בשוק ההון, יחידים אשר פעילים בשוק ההון זכאים לעיתים להחזרי מס משמעותיים בגין פעילותם זו ומומלץ לבחון פרטנית הגשת דוחות להחזרי מס. במצגת שפרסמנו בחודש ספטמבר 2024 פירטנו את העקרונות לקיזוז הפסדים (לרבות הפסדי הון, הפסדים עסקיים והפסדים מחוץ לישראל). ל להלן עיקרי החוזר בנושא קיזוז הפסדי הון

לאחרונה פורסם חוזר מס הכנסה מס' 7/2025 בנושא מיסוי רווחים לא מחולקים (רווחים כלואים) ("החוזר") אשר מפרט את עמדת רשות המיסים ביחס לאופן יישום הוראות סימן ג' לפקודה בנושא מיסוי רווחים כלואים וכן כולל דוגמאות יישומיות. כידוע, ביום 1 בינואר 2025 נכנס לתוקף תיקון 277 לפקודה ("התיקון") אשר שינה מהיסוד את מודל המיסוי הדו שלבי בחברות מעטים (ובפרט בחברות משלח יד וחברות החזקה) וזאת באמצעות חיוב - חברות מעטים לחלק דיבידנדים או חיוב הכנסתן החייבת בשיעור מס שולי (חלף מס חברות). יישום שינוי המודל הדו שלבי בוצע בעיקר באמצעות הרחבת תחולת סעיף 62 א לפקודה (מיסוי חברות ארנק לרבות מיסוי רווחיות עודפת) והוספת סימן ג' לפקודה בנושא מיסוי רווחים כלואים (לחוזר 1/2025 של המשרד בנושא תיקון 277 לפקודה לחץ כאן).

אמש אושר מתווה הפיצויים לעסקים (יחידים וחברות) ועובדים אשר נפגעו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא" (להלן: "המתווה"). המתווה מבוסס על עקרונות מתווה הפיצויים שנקבע במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" תוך הקלות משמעותיות בכל הקשור לחל"ת (חופשה ללא תשלום).

לאחרונה פורסם תזכיר חוק לתיקון לפקודת מס הכנסה הקובע חזקות חלוטות לקביעת מקום התושבות של יחידים לצרכי מס. התזכיר מציע לקבוע את מקום התושבות לצרכי מס ש ל יחידים בהתבסס על "חזקות חלוטות" שימדדו באופן כמותי על בסיס "מבחן הימים" ויצמצמו משמעותית את השימוש במבחנים האיכותיים הקיימים כיום בפקודה ובעיקר את השימוש במבחן "מרכז החיים". ככל ותזכיר החוק יאושר, מחד הוא עתיד להעניק וודאות בכל הקשור לנושא ה"תושבות" לצרכי מס ומאידך הוא יצמצם משמעותית את היכולת לבחון את מקום התושבות על בסיס מבחנים איכותיים )מבחן "מרכז החיים"(.לאחרונה פורסם תזכיר חוק לתיקון לפקודת מס הכנסה הקובע חזקות חלוטות לקביעת מקום התושבות של יחידים לצרכי מס. התזכיר מציע לקבוע את מקום התושבות לצרכי מס של יחידים בהתבסס על "חזקות חלוטות" שימדדו באופן כמותי על בסיס "מבחן הימים" ויצמצמו משמעותית את השימוש במבחנים האיכותיים הקיימים כיום בפקודה ובעיקר את השימוש במבחן "מרכז החיים". ככל ותזכיר החוק יאושר, מחד הוא עתיד להעניק וודאות בכל הקשור לנושא ה"תושבות" לצרכי מס ומאידך הוא יצמצם משמעותית את היכולת לבחון את מקום התושבות על בסיס מבחנים איכותיים (מבחן "מרכז החיים").

לאור מבצע "עם כלביא", פרסם אמש משרד האוצר מתווה סיוע לעסקים (יחידים וחברות) ולעובדים אשר נפגעו כתוצאה מהמלחמה. המתווה המוצע מבוסס על עקרונות מתווה הפיצויים שנקבע במסגרת מלחמת "חרבות ברזל" תוך הקלות משמעותיות בכל הקשור לחל"ת (חופשה ללא תשלום) וכן הוספת מתווה פיצויים לעסקים גדולים (מחזור של מעל 400 מיליון ש"ח בשנה). יובהר כי מדובר במתווה ראשוני ועשויים לחול בו שינויים.