חשבונאות ושוק ההון

תקן חשבונאות בינלאומי מס' 38 בדבר נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו קובע את כללי הסיווג, ההצגה, המדידה והגילוי בנושא. התקן מבוסס על תקן דיווח כספי בינלאומי (IFRS) מס' 5 בנושא ומחליף את תקן חשבונאות מס' 8 בדבר פעילויות מופסקות. התקן יחול על דוחות כספיים לתקופות המתחילות ביום 1 בינואר 2017 או לאחריו. בהתאם לתקן, נכסים המוחזקים למכירה או לחלוקה לבעלים ימדדו לפי הנמוך מבין הערך בספרים לבין שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה (זקיפת פחת תיפסק) והם יוצגו בנפרד בדוח על המצב הכספי (ללא סיוג של מספרי השוואה). כמו כן, התוצאות של פעילויות שהופסקו יוצגו בנפרד בדוח על הרווח הכולל, לרבות סיווג מחדש של מספרי ההשוואה, ויינתן גילוי ביחס לתזרימי המזומנים של הפעילות המופסקת.

בשנת 2017 בוצעו מספר תיקוני חקיקה מהותיים שתכליתם העיקרית הינה מלחמה בחברות הארנק. החקיקה בנושא הינה משולבת וכוללת, בין היתר, מיסוי חברות ארנק טהורות כיחידים, סמכות פקיד השומה לראות ברווחי חברת מעטים כאילו חולקו לצורכי מס (דיבידנד רעיוני) וכן חיוב משיכות בעלים כדיבידנד.

חלק ניכר משווי עסקים מורכב מנכסים בלתי מוחשיים, כגון, מותגים, הון אנושי, קשרי לקוחות ונכסים בקשר לטכנולוגיה. הערכת שווי של עסקים עתירי נכסים בלתי מוחשיים, וכן הערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים בנפרד, כרוכה בסוגיות מדידה ייחודיות ולעיתים באי וודאות משמעותית. תקן הערכות שווי בינלאומי מס' 210 (IVS) בדבר נכסים בלתי מוחשיים ("210IVS " או "התקן") קובע, בין היתר, את המתודולוגיות המתאימות להערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים, את אופן יישומן וכן דן בסוגיות המרכזיות בהערכות שווי כאמור.

במטרה לשפר את המהימנות והרלוונטיות של הערכות השווי לצורכי דיווח כספי ולמטרות אחרות, פרסמה לאחרונה המועצה הבינלאומית לתקני הערכות שווי ("IVSCׂ") סט תקני הערכות שווי בינלאומיים מתוקן. הסט המתוקן כולל תקן הערכות שווי בינלאומי (IVS) מתוקן בנושא נכסים בלתי מוחשיים (210IVS ), תקן הערכות שווי בינלאומי בנושא בסיס ההערכה (IVS 104) ותקן הערכת שווי בינלאומי בנושא מתודולוגיה ושיטות הערכה (105IVS ).

בחודש אוגוסט 2016 פרסם סגל רשות ניירות ערך ממצאים מתוך סקירות שערך בנושא הערכות שווי של חברות הזנק (Startup ). אף כי דוח הממצאים מתייחס לסקירת הערכות שווי של חברות הזנק, הממצאים ועמדת סגל הרשות רלוונטיים לכל סוגי התאגידים. דוח הממצאים כולל התייחסות לשלושה נושאים, כדלהלן: ממצאים הנוגעים למתודולוגיית הערכות השווי; ממצאים הנוגעים להנחות שבבסיס הערכות השווי; וממצאים הנוגעים לנאותות הגילוי לגבי השווי שנקבע.

כללי החשבונאות כרוכים בשיקול דעת ובאומדנים רבים, מה שיוצר כר פורה ליצירתיות וייפוי המציאות בהתאם לאינטרסים של הנהלות החברות. במקרים קיצוניים זה מגיע עד כדי תרמיות ושערוריות. אלה הם סימני האזהרה שמופיעים בדו"חות

בחודש ינואר 2016 פורסם תקן דיווח כספי בינלאומי מס' 16 (IFRS) בדבר חכירות אשר מחליף את תקן חשבונאות בינלאומי מס 17 (IAS) בנושא. התקן כולל שינויים משמעותיים ביחס לטיפול החשבונאי בחכירות בספרי החוכר וקובע כי חכירה תפעולית תוכר בדוחות הכספיים של החוכר כנכס וכהתחייבות (בהתאם ל- 17IAS חכירה תפעולית היינה בגדר התחייבות ונכס חוץ מאזני). לתקן צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של החוכר, לרבות פגיעה בתוצאות הפעילויות וביחסי מינוף.

לאחרונה פרסם סגל רשות ניירות ערך עמדת סגל משפטית בדבר גילוי אי תלות ומהותיות מעריך שווי. בנייר העמדה מפורטות חזקות לקיומה של תלות וקריטריונים לבחינת מהותיות מעריך שווי. חזקות התלות המפורטות בעמדה המשפטית כוללות שינויים משמעותיים ביחס לפרקטיקה המקובלת, לרבות: הערכות שווי קודמות שביצע מעריך השווי לצורכי עסקה, קשרים עסקיים מהותיים, שיפוי בגין הערכת שווי ועוד. יובהר כי ככלל הן חוק ניירות ערך והן כללי חשבונאות בינלאומיים אינם מחייבים להיעזר במעריך שווי בלתי תלוי, אולם, במידה ומתקיימת תלות נדרש לתת לכך גילוי.

לאחרונה פרסמה רשות ניירות ערך הצעת חקיקה מעודכנת להערות הציבור בדבר מידע כספי נפרד (סולו). בהתאם להצעה, מידע כספי נפרד יערך בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS), ללא התאמות, למעט אפשרות להכללת חברות מטה (דוח סולו מורחב).

לאחרונה פרסם סגל רשות ניירות ערך טיוטת עמדת משפטית בדבר גילוי אי תלות ומהותיות מעריך שווי. בנייר העמדה מפורטות חזקות לקיומה של תלות וקריטריונים לבחינת מהותיות מעריך שווי. יובהר כי ככלל הן חוק ניירות ערך והן כללי חשבונאות בינלאומיים אינם מחייבים להיעזר במעריך שווי בלתי תלוי, אולם, במידה ומתקיימת תלות נדרש לתת לכך גילוי.