חשבונאות ושוק ההון

מלחמת חרבות ברזל גרמה להשפעה משמעותית על הפעילות העסקית של חברות רבות במשק וכפועל יוצא על הגילוי והמדידה בדוחות הכספיים, הן של ישויות מדווחות והן על ישויות פרטיות. בדוחות הכספיים ליום 30 בספטמבר 2023 השלכות המלחמה הן בגדר אירוע אחרי תאריך הדוח על המצב הכספי ולכן אינן משפיעות על ההכרה והמדידה בדוחות הכספיים (ראה חוזר חשבונאות מיום 16 בנובמבר 2023 בדבר הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים), וזאת למעט בקשר לבחינת הנחת "עסק חי". השפעות המלחמה עשויות לכלול שיבושים בייצור, חוסר זמינות של כוח אדם, קושי בגיוס מימון, ירידה בהכנסות וברווחים ועוד. בהתאם, למלחמה עשויות להיות השפעות חשבונאיות אשר כוללות ירידת ערך נכסים, תנודתיות בשווי ההוגן של מכשירים פיננסים, גידול בהפרשה להפסדי אשראי, הפרשה בגין חוזים מכבידים, הפרה של אמות מידה פיננסיות, קשיי נזילות שינוי תנאי חכירה ועוד.

מלחמת חרבות ברזל גרמה להשפעה משמעותית על הפעילות העסקית של חברות רבות במשק. ישויות ציבוריות, כמו גם פרטיות, נדרשות לתת גילוי, במסגרת הדוחות הכספיים, להשפעות האפשריות של המלחמה על הפעילות העסקית והדוחות הכספיים במסגרת אירועים לאחר תקופת הדיווח. לאחרונה פרסם סגל רשות ניירות ערך דגשים לתאגידים מדווחים בדבר הגילוי הנדרש במסגרת הדוחות הכספיים ודיווחים מיידים. למרות שדגשים אלה של סגל הרשות מופנים לתאגידים מדווחים, ניתן להיעזר בפרסום זה, שמהווה Best Practice , גם לצורך בחינת הגילוי הנאות בחברות פרטיות. כמו כן, בחודש אוקטובר 2023 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות הנחיה מקצועית 2023/01 בנושא הגילוי הנדרש בדוחות הכספיים. להלן עיקרי פרסום סגל הרשות.

לאחרונה פורסמה עמדת סגל 13-9 של רשות ניירות ערך (להלן "עמדת הסגל") בדבר אופן מדידת הפסדי אשראי בדוחות הכספיים של חברות אשראי חוץ בנקאי. בהתאם לעמדת הסגל, לאור שינוי בתנאי המאקרו במשק, אין זה סביר לבסס את הפסדי האשראי על ניסיון העבר של הישות ללא ביצוע התאמות משמעותיות. כמו כן, בהתאם לעמדת הסגל, "גלגול חובות" מהווה ראייה לעלייה בסיכון האשראי של החייב אשר אמורה לבוא לידי ביטוי בשיעור ההפרשה להפסדי אשראי. אף כי עמדת סגל זו מתייחסת לענף מסוים (אשראי חוץ בנקאי), לגביו נושא זה הינו משמעותי ביותר, ניתן להקיש ממנה גם ביחס לחישוב הפסדי אשראי בענפים אחרים.

תקנה 8ב לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים) התש"ל - 1970 (להלן: "התקנות"), כוללת הוראות בנוגע לדרישת הגילוי ו/או הצירוף של הערכות שווי מהותיות ומהותיות מאוד לדוחות התקופתיים. רשות ניירות ערך פרסמה עמדת סגל מס' 105-23, שעודכנה לאחרונה בחודש יולי 2014, אשר קובעת פרמטרים כמותיים לבחינת מהותיות הערכות שווי.

בסוף חודש מאי 2022 אישרה ועדת הכספים של הכנסת הקלות בנושא חובת הגשת דוחות כספיים נפרדים (דוחות כספיים סולו) לישויות מדווחות. בהתאם לתיקון, ישויות קטנות (שווי שוק של עד 300 מיליון ש"ח) אשר לא הנפיקו תעודות התחייבות לציבור לא יידרשו לפרסם דוחות כספיים סולו ואילו ישויות כאמור שאינן קטנות יידרשו לפרסם דוחות כספיים סולו אחת לשנה בלבד. לעומת זאת, לגבי ישויות שתעודות התחייבות שלהן מוחזקות בידי הציבור, לא יחול שינוי והן תמשכנה לפרסם דוח כספי סולו בתדירות רבעונית. התיקון צפוי להקל על חלק משמעותי מהחברות שנסחרות בבורסה בתל אביב בנוגע לפרסום דוח סולו.

בחודש ספטמבר 2020 חתמה מדינת ישראל על "הסכמי אברהם" במסגרתם נחתם, בין היתר, הסכם לנורמליזציה מלאה של היחסים בין איחוד האמירויות הערביות למדינת ישראל. ההסכם כולל בתוכו כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות, הקמת שגרירויות הדדיות וחילופי שגרירים, טיסות ישירות בין המדינות ושיתופי פעולה ישירים בתחומי התיירות, הביטחון, התקשרות, הטכנולוגיה, האנרגיה, הבריאות ועוד. הסכמים אלו פותחים צוהר רחב וכר פורה להזדמנויות עסקיות רבות. משרדנו, לרבות באמצעות נציגות MGI במפרץ הפרסי, נערך לספק את השירותים שידרשו על מנת להביא הזדמנויות אלו לכדי ביצוע.

לאחרונה פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות מס' 40 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן "תקן 40" או "התקן"). התקן מאגד את כללי החשבונאות והדיווח הכספי למלכ"רים ומחליף את גילוי דעת מספר 69 והתיקונים לו (להלן: "תקן 5 המשולב") וכן את תקן חשבונאות מספר 9 בדבר דוחות כספיים של מוסדות להשכלה גבוהה. התקן כולל שינויים משמעותיים ביחס לתקן 5 המשולב, המבוסס על התקינה האמריקאית בנושא, לרבות בנושא כללי הכרה בהכנסה, סיווג משנה בנכסים נטו, הטיפול החשבונאי בתרומות של רכוש קבוע, סיווג תזרימי מזומנים מתרומות מוגבלות במסגרת דוח על תזרימי המזומנים ועוד. התקן חל על דוחות כספיים לתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2021 או לאחריו.

משבר הקורונה, אשר התרחב ופרץ ברבעון הראשון של שנת 2020, מייצר במרבית החברות במשק סממנים משמעותיים לירידת ערך נכסים אשר בתחולת תקן 36 (IAS). מצורפת מצגת המרכזת את עיקרי הוראות תקן חשבונאות בינלאומי (IAS) מס' 36 בדבר ירידת ערך נכסים.

משבר הקורונה, אשר התרחב ופרץ ברבעון הראשון של שנת 2020, מייצר במרבית החברות במשק סממנים משמעותיים לירידת ערך נכסים. בהתאם, חלק ניכר מהחברות יידרשו במסגרת הרבעון הראשון לבצע בחינה של ירידת ערך נכסים (הן לגבי נכסים לא פיננסים הנמדדים לפי מודל העלות והן לגבי נכסים הנמדדים לפי שווי הוגן), אף אם זו נבחנה לא מכבר במסגרת הדוחות הכספיים לשנת 2019. הערכת שווי בימים אלה כרוכה באתגרים ובאי וודאות משמעותיות, אליהם התייחסה גם המועצה הבינלאומית לתקני הערכות שווי ("IVSCׂ").

תקן חשבונאות בינלאומי מס' 38 בדבר נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה ופעילויות שהופסקו קובע את כללי הסיווג, ההצגה, המדידה והגילוי בנושא. התקן מבוסס על תקן דיווח כספי בינלאומי (IFRS) מס' 5 בנושא ומחליף את תקן חשבונאות מס' 8 בדבר פעילויות מופסקות. התקן יחול על דוחות כספיים לתקופות המתחילות ביום 1 בינואר 2017 או לאחריו. בהתאם לתקן, נכסים המוחזקים למכירה או לחלוקה לבעלים ימדדו לפי הנמוך מבין הערך בספרים לבין שווי הוגן בניכוי עלויות מכירה (זקיפת פחת תיפסק) והם יוצגו בנפרד בדוח על המצב הכספי (ללא סיוג של מספרי השוואה). כמו כן, התוצאות של פעילויות שהופסקו יוצגו בנפרד בדוח על הרווח הכולל, לרבות סיווג מחדש של מספרי ההשוואה, ויינתן גילוי ביחס לתזרימי המזומנים של הפעילות המופסקת.